יש לזכור שנחש ארסי מסוכן תמיד, אך הוא גם מועיל. הנחש הוא חלק ממארג הקיום בטבע וחשוב למערכת בה הוא חי. האדם צריך לנהוג בו מנהג "כבדהו וחשדהו" – לא לפגוע בו לרעה וכמובן לא להסתכן בהכשתו.

 

להלן מידע כללי על תשעת הנחשים הארסיים החיים בישראל.

בהמשך מידע נוסף על חרקים, יונים ומכרסמים. 

 

הצפע הארצישראלי

הצפע הארצישראלי הוא הנחש הארסי הגדול, השכיח, הנפוץ והמסוכן ביותר מבין נחשי ישראל.

• תפוצה – ברוב חלקי ישראל: מהחרמון בצפון ועד אשקלון בדרום.

• מראה ומידות – ראשו המשולש מעיד על היותו נחש ארסי. הצורה המשולשת נוצרת כתוצאה מבלוטות הארס בצידי הראש. 

ראשו מכוסה קשקשים היוצרים דוגמת האות V הפוכה. גופו עבה וקצר. אורכו מגיע עד 1.35 מ' ומשקלו – עד 1.5 ק"ג.

צבעו היסודי אפור, צהבהב או חום. לאורך גופו פס עקלתוני בצבע חום, ובצידי גופו כתמים בצבע זהה.

• מקומות מחייה – חורשים, שדות, פרדסים, ואף יישובי אדם – במחסנים, באסמים, בלולים וכד'.

מטפס גם על ענפי עצים ושיחים.

• זמני פעילות – בעיקר בשעות הדמדומים והלילה. ביום, חבוי במקום מסתור חשוך.

 

צפע החרמון

• תפוצה – זהו נחש נדיר יחסית, המצוי רק באזור הר החרמון.

• מראה ומידות – דומה לצפע הארצישראלי, אך קטן ממנו וצבעיו אינם בולטים. אורכו מגיע עד 75 ס"מ ומשקלו – עד 250 גר'.

גופו עבה ומגושם וראשו משולש ומכוסה קשקשים. צבעו הבסיסי אפור או חום-אפרפר ועל גבו שורת כתמים חומים וכתמים בהירים יותר. מעל עיניו בולטים קשקשים המסוככים עליהן.

• זמני פעילות – שעות היום.

• ארסיות – המידע על ארסיותו מועט, אך הוא כנראה מסוכן לאדם, בעיקר בשל היותו פעיל ביום, ויש להיזהר מפניו.

 

אפעה מגוון

• אפעה מגוון הוא אחד מששת מיני האפעה החיים באסיה ובאפריקה.

• תפוצה – בעיקר בנגב, בערבה ובמדבר יהודה, אך מתפרש גם צפונה משם – עד אזור הגלבוע.

• מראה ומידות – אורכו מגיע עד 80 ס"מ ומשקלו – עד 180 גר'. ראשו רחב ומשולש ואישוניו דמויי סדקים מאונכים בשעות היום ונפתחים בשעות

הלילה. לשונו ורודה. צבעו אפור-צהבהב עד חום- אדמדם ועל גבו כתמים בהירים עם שוליים כהים. בצידי גופו שורות אחדות של קשקשים אלכסוניים בעלי קרינים בולטים, המשמשים אותו לחיכוך ולאזהרה בשעת סכנה.

• מקומות מחייה – ביום חבוי מתחת לאבנים וסלעים ובנקיקים, בהם הוא נמצא גם בעונת היובש. לעיתים מטפס על שיחים ועצים.

• זמני פעילות – בלילה.

• ארסיות – הארס שלו מסוכן מאוד לאדם. 

 

שרף עין גדי

משפחת השרפיים כוללת שמונה סוגים, הנחלקים ל- 55 מינים, אשר חיים ברחבי אפריקה. שרף עין גדי הוא המין היחיד ממשפחה זו המצוי בישראל.

• תפוצה – בישראל ובסיני בלבד. בישראל מצוי בערבה, בנגב, באזור ים המלח, בבקעת הירדן ובגלבוע.

• מראה ומידות – שחור ודק. אורכו מגיע עד 80 ס"מ  ומשקלו – עד 70 גר'. ראשו מחודד כחץ, מכוסה מגינים, ומשמש אותו לחפירה בקרקע.

• מקומות מחייה – נאות מדבר ומקומות בהם  הקרקע לחה ומתאימה להתחפרות.

• זמני פעילות – בלילה

• ארסיות – ארסו רעיל ביותר ומסוגל לגרום למות האדם המוכש.

 

עכן גדול

העכן הגדול והעכן המקרין דומים מאוד זה לזה. 

• מראה ומידות – נחש עבה בעל ראש גדול ומשולש וזנב קצר ודק. אישוניו מכווצים בשעות היום לסדקים אנכיים צרים, ובלילה מתרחבים.

צבעו היסודי אפור-צהבהב או כתום ועליו כתמים חומים. לשונו ורודה. בצידי ראשו פסים היוצרים צורת V הפוכה.

• תפוצה – בערבה: מסדום ועד אילת.

• מקומות מחייה וזמני פעילות – ביום חבוי במחילות של מכרסמים ובלילה משחר לטרף.

• ארסיות – ארסי ומסוכן לאדם.

 

העכן המקרין

העכן המקרין דומה מאוד לעכן הגדול, ונבדל ממנו בשני מאפיינים עיקריים במראהו:

• מראה ומידות - לעכן המקרין יש קרניים מעל העיניים, העשויות כל אחת מקשקש אחד גדול, וכן יש הבדל במספר הקשקשים ומגיני הבטן.

• תפוצה - העכן המקרין מצוי באזורים חוליים במערב הנגב.

• ארסיות - כמו העכן הגדול.

 

עכן קטן

העכן הקטן הוא הקטן בנחשים הארסיים בישראל.

• מראה ומידות – אורכו מגיע לרוב עד 35 ס"מ ומשקלו – עד 50 גר' בלבד. גופו עבה וראשו רחב ומשולש. זנבו קצר ודק. לנקבות יש זנב שחור.

אישוניו מתכווצים לסדקים אנכיים בשעות היום. צבעו הבסיסי צהבהב. על גבו כתמים בצבע חום בהיר ולשונו שחורה. בצידי גופו קשקשים מלוכסנים ומכוסים קרינים המשמיעים קולות שיפה בעת חיכוך.

• תפוצה – מערב הנגב, בעיקר בחולות חלוצה ובשוליהם בין רביבים לניצנה.

• מקומות מחייה וזמני פעילות – ביום חבוי בחול, לרוב בפתחי מחילות של מכרסמים ובלילה פעיל.

• ארסיות – הכשתו אינה מסוכנת לאדם, אך היא מכאיבה מאוד והטיפול בנפגע נמשך זמן רב מאוד.

 

שפיפון הנגב

• מראה ומידות – נחש עבה ומגושם, שאורכו מגיע עד 90 ס"מ ומשקלו – עד 500 גר'. גופו עבה, ראשו רחב ומשולש וזנבו קצר ודק.

מעל לכל עין יש בליטה דמוית קרן קטנה. צבעו צהבהב עם כתמים חומים ששוליהם בהירים. קצה זנבו ולשונו שחורים. 

• תפוצה – בחולות של מישור ימין ומישור רותם ובערוצים חוליים במרכז הנגב.

• מקומות מחייה וזמני פעילות – בשעות היום חבוי בנקיקים ומתחת לסלעים ויוצא לפעילות בלילה. באביב פעיל גם ביום. מטפס גם על שיחים.

• מאפיין ייחודי – בשעת סכנה הוא נושף בחוזקה.

• ארסיות – ארסו רעיל והוא נחשב מסוכן לאדם.

 

הפתן השחור

הפתן השחור שייך למשפחת הפתניים, שהיא הגדולה במשפחת הנחשים הארסיים.

• מראה ומידות – אורכו מגיע לרוב עד 1.20 מ' ומשקלו – עד קילוגרם אחד. זהו נחש עבה יחסית, שראשו צר כמו ראשיהם של הנחשים

הלא ארסיים. ראשו מכוסה מגינים גדולים במערך סימטרי.

• תפוצה בישראל – בערבה, בנגב, במדבר יהודה ואף באזור ירושלים.

• מקומות מחייה – חובב מקומות יישוב בשל שפע המזון, המים ומקומות המסתור.

• זמני פעילות – בלילה.

• ארסיות – ארסו מסוכן ואולי אף קטלני. בשל איטיותו הפתן השחור אינו מסוכן במיוחד לאדם.

הוא נושך ואינו מכיש ולרוב אפשר לסלקו במהירות לפני שהחדיר כמות ארס מסוכנת לאדם.